<h1>שיטה לבעל הצרורות — תענית</h1>
<h2>דף יג:</h2>
[תענית ב' ע"ב] ואימ' [ואומר] מ"ט דר' יהודא. פי' טעמייהו דר' אליעזר ור' יהושע לא קא בעי, דהא פשי' דמלולב קא גמרי דר' אליעזר קאמר מנטילה ור' יהושע מהנחה, אלא ר' יהודא מ"ט דתניא ר' יהודא בן בתירא אומ' נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מים פ' דבפ' פנחס כתי' בימות החג בכולן ונסכה ונסכה וביום השני כתי' ונסכיהם וביום הששי ונסכיה וביום הז' כמשפטם ובשאר כתיב כמשפט א"כ אלו האותיות היתרות הם ביום שני מ"ם מנסכיהם ויו"ד מנסכיה דששי ומ"ם דמשפטם הרי מים, ויו"ד דמנסכיהם לא קא דריש דמדאצטרי' למכת' מ"ם לדרשא כת' יו"ד והיינו דקאמר היכא רמיזי מיא בשני כלומר שהתחיל המ"ם מיום שני וגומר למים כך פירשו המפרשים. מ"ט דר' עקיבא אמ' קרא בששי ונסכיה בשני נסוכין וכו'. וא"ת ולילף מנסכיהם דהוו נמי ב' ניסוכי', וי"ל דההוא ס"ל לר' עקיבא דאפרים ואאלים קאי, אבל ונסכיה דקא מהדר אתמיד וקאמ' תרי מיניה איכא למילף, ור' יהודא בן בתירא ס"ל ודאי מנסכיהם אתמיד קא מהדר דאפרים ואאלים כתי' לעיל מיניה ומדשני ביום שני גבי תמיד מיניה איכא למילף. סבר לה כר' יהודא בן בתירא דאמר מיא רמיזי הכא. כדלעיל וס"ל דהא הוא דרמז בששי ולא בשני בכאן נסתייעא מילת' לפירושא קמא דמשמע דגם ר' יהודא מנסכיה נמי גמר, ואיכא למיחזי מיא רמיזי בכולה פרשתא ניסוך יתירא כי כתיב בששי הוא דכתיב דגבי שנים איכא למימר דאפרים קאי וכו'.
